בגיל 23 למדתי שנתיים אדריכלות.
מאז שהייתי קטנה תמיד אמרו לי שזה מה שאני צריכה ללמוד. ציירתי מאוד יפה מצד אחד ומהצד השני הייתי מאוד ריאלית.
אז חזרתי מהטיול הגדול, עשיתי מכינה, והתקבלתי לכל מקום בארץ.
אחרי שנתיים עזבתי. והלכתי לכיוון לגמרי אחר.
האם זו הייתה טעות?
הרבה פעמים הטעויות שאנחנו עושים במסלול הקריירה שלנו נעשות בגלל שאנחנו נותנים משקל יתר למאפיין אחד או שניים בשלושת המעגלים שלנו.
אני למשל לא ידעתי להגיד על עצמי בזמנו הרבה יותר מאשר- אני מוכשרת מאוד בציור ובמקצועות ריאליים.
כל ההחלטה שלי התבססה על שתי התובנות האלו.
וזה לא שזה לא נכון. אין יום, בעבודתי הנוכחית, שאני לא עושה שימוש בשתי החזקות האלו שלי.
אבל- הן יצאו מפרופורציות בקבלת ההחלטה.
התמונה המלאה
בזמנו לא היו לי במקום זמין, בצורה ברורה ושמישה תובנות נוספות על מה שאני צריכה כדי ליהנות מהעשייה שלי. לא ידעתי להכניס לתוך המשוואה עוד לא מעט פרטים על מה שחשוב לי- על לאיזה מטרות אני רוצה לגייס את החזקות שלי, על סביבת העבודה שאני חייבת שתהיה סביבי, על חזקות אחרות, פחות ברורות מאליהן, שבורכתי בהן.
זו אף פעם לא טעות מוחלטת
וזה מה שקורה הרבה פעמים. אנחנו מקבלים החלטות על בסיס המידע שיש לנו כרגע על עצמנו. והרבה פעמים זה מידע חלקי. גם כי לא נתנו לנו את הכלים לחלץ את כל המידע שיש לנו על עצמנו ולעבוד אתו בקבלת החלטות וגם כי לפעמים הדרך שעוד נעשה תגלה לנו דברים שכרגע עוד לא גילינו.
ואז- זו לא בדיוק טעות. כי ההחלטה שקיבלנו התבססה על מידע מהימן. חלקי. אך מהימן. לכן זה תמיד יהיה חלק מהסיפור שלנו. סיפור שעם קשב לעצמנו לאורך הדרך, מאפשר לנו ללכת ולדייק. להתקדם אל עבר עצמנו. להתמקד. להתמקדם.
בתמונה: אני עם פרויקט האדריכלות האחרון שלי בלימודים
Comentarios