top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תmacademiaisrael

אז מה הסיפור של "העזיבה הגדולה"? (או לחלופין מה הסיפור של חופשת לידה, ומה הקשר בין שני הדברים?)

עודכן: 9 באוג׳ 2022

על העזיבה הגדולה

בעקבות הקורונה התחילה תופעה מדהימה שכבר קיבלה את השם "העזיבה הגדולה"- The Great Resignation.

בצורה הפשטנית- משמעות התופעה היא שכמויות אדירות של עובדים- מיליונים- מתפטרים ממקומות העבודה שלהם (ולא דווקא בענף מסוים אלא באופן רוחבי למדי). המשמעות העמוקה יותר של התופעה היא שמשתנים יחסי הכוחות בשוק העבודה- הכוח עובר בצורה חדה לצד המועסקים אחרי שנים רבות מאוד שהיה בצד המעסיקים.

שינוי מערך הכוחות הזה הוא לא משהו שקרה פתאום. זה תהליך שהתחיל מזמן עם כניסתו של דור ה-Y לשוק העבודה. אבל הקורונה פשוט מאוד מאוד מאוד האיצה אותו. נתנה לתהליך בוסט מטורף.


מה עשתה הקורונה שהאיץ את זה ככה?

מחקרים רבים (מאוד) עוד יעשו ויכתבו על התופעה הזו. אבל אני אתן את השני סנט שלי בנושא.

קיבלנו פתאום, כ-ו-ל-נ-ו ביחד הזדמנות להתרחק, לנשום, להתבונן.

לאורך חודשים.

ואז להרגיש מה אנחנו מרגישים כשמבקשים מאיתנו פתאום לחזור למקום ממנו התנתקנו. בדומה למה שקורה לנשים בחופשת (יותר נכון תקופת) הלידה.


* בתמונה- אני בחופשת הלידה האחרונה שלי, בעיצומה של הקורונה.


לצאת מהמטריקס

כשאנחנו נכנסים לארגון אנחנו עוברים ועוברות תהליך שנקרא "חברות". הארגון מחברת אותנו פנימה. אנחנו מפנימים את מסריו לאט לאט, את דרך פעולתו עד שאנחנו תופסים אותם כאקסיומה- ככה עושים דברים בעולם. בהתחלה, כשנכנסנו, שמנו לב יותר לצרימות (או להיפך, לדברים היפים). אבל ככל שעובר הזמן הראיה שלנו מסתנכרנת לזו של הארגון. וגם אם משהו מרגיש לנו לא נכון אנחנו כבר מטילים ספק יחסית גדול בתחושה הזו ונדרש מצב קיצון כדי שנפעל לאורה.

ואז באה ההפסקה- ההתנתקות- זו של חופשת הלידה או זו של הקורונה. וזה כמו ניעור שמוריד את המיסוך מהעיניים. אנחנו נשלפים מהמטריקס. מקבלים את הגלולה האדומה (או שמה זו הייתה הכחולה) ואז כבר קשה עד בלתי אפשרי לראות את הדברים כפי שראינו בעבר. או יותר נכון קשה שלא לראות את המציאות כפי שהיא התגלתה לנו מחדש.


ואני חייבת להגיד שאותי אישית זה מאוד מאוד מרגש. עם כל הקושי שזה מייצר לעסקים רבים, זה הדבר הנכון. מאזן הכוחות הישן שבו המעסיק הרגיש שיש היררכיה בינו לבין העובד- המעסיק נותן פרנסה והעובד אומר תודה, היה לא נכון ולא צודק.

חווית העובד נתפסה כמשהו פחות חשוב. כשהחוויה הזו הייתה גרועה, זה היה מחיר שהעובדים ספגו בגופם ובנפשם והעסקים יכלו להתעלם ממנו.


אם ינוהל בחוכמה (ולא ייצר היפוך כוחות מוחלט שגם הוא לא בריא) מאזן הכוחות החדש יכול להוביל לwin win שבו אין מחירים, רק רווחים.


22 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page